האם תנחי את קבוצתך לעשות עבירה כשאת מובילה בשלוש נקודות תשע שניות לסיום? / מולי
*מאמר זה נכתב בלשון נקבה מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לברים ונשים כאחד.
כל מאמנת היתה בסיטואציה הזו. כל מאמנת התמודדה עם הדילמה מה לעשות בה. כל מאמנת בחרה לפחות פעם אחת בכל אחת משתי הדרכים העיקריות לנקוט בהן, אבל מה את היית עושה?
תשע שניות לסיום המשחק וקבוצתך מובילה בשלוש נקודות. הכדור אצל היריב, האם תנחי את קבוצתך לעשות עבירה כשהיריב הולך לקו העונשין או לא?
כל מאמנת כדורסל כבר עמדה בדילמה הזו: האם לעשות עבירה ולאפשר ליריב לזרוק קליעה אחת קלה ואז לקוות שגם השנייה תיקלע והכדור יהיה בידי קבוצתך, או שמא עלייך לקוות שהקבוצה השנייה תחמיץ בכוונה את הקליעה השנייה ולהתפלל שקבוצתך תשתלט על הכדור החוזר?
וגם אם תשתלטו, סביר הרי שהיריב שאין לו מה להפסיד יעשה מיידית עבירה, האם החברה שלך יצליחו לקלוע את זריקות העונשין?
מה את מחליטה לעשות? הזמן רץ, את חייבת לקבוע עבור קבוצתך מה לעשות, מה החלטת?
ואולי, אולי בכלל תתני הנחייה אפשר ליריב לזרוק מטווח השלוש. תעשי זאת מתוך ידיעה שגם אם הקליעה משלוש תיכנס, עדיין הכדור יהיה אצל קבוצתך לשניות ספורות בהן תוכלו לנסות לקלוע לניצחון. ובלי קשר, הרי ברור לך שלא רק שלזריקה משלוש יש תמיד פחות סיכוי להיכנס, ברור לך גם שקליעה במצב של לחץ זמן שלא לדבר על לחץ תוצאה, היא תמיד קשה הרבה יותר, ושאחוזי ההצלחה בה נמוכים מאלו של קליעה רגילה לשלוש. אז מה תעשי? מה החלטת? מה עלייך לומר לקבוצתך לעשות?
אז לסיכום זמני ניתן לומר כפאראפראזה על דבריו של שייקספיר: "לעשות עבירה או לא לעשות עבירה – זו היא השאלה?"
כל מאמנת כדורסל מתחילה תאמר לך שהתשובה במקרה הזה תלויה בראש ובראשונה בפילוסופיית הכדורסל של המאמנת ובתפישה שלה את היכולת של קבוצתה.
כל סטטיסטיקאית מתחילה תאמר לך שעלייך בראש ובראשונה לנסות לבחון את ההסתברויות של כל אחד מהתסריטים שיש לפנייך.
כל מאמנת בעלת ניסיון ויכולת תגייס לעזרתה, בצורה אינטואיטיבית או מודעת שכלול של תשובות למספר שאלות:
שאלות לגבי יכולת היריב בהתקפה:
עד כמה ההתקפה של היריב טובה בדרך כלל?
עד כמה ההתקפה של היריב טובה בדרך כלל בקליעה משלוש?
עד כמה ההתקפה של היריב טובה בדרך כלל בקליעה משלוש תחת לחץ?
והיום, עד כמה ההתקפה של היריב טובה?
והיום, עד כמה ההתקפה של היריב טובה בקליעה משלוש?
והיום, עד כמה ההתקפה של היריב טובה בקליעה משלוש תחת לחץ?
שאלות לגבי יכולת ההגנה של קבוצתך:
עד כמה ההגנה שלנו טובה?
עד כמה ההגנה שלנו טובה מול קליעות מטווח השלוש?
עד כמה ההגנה שלנו טובה מול קליעות מטווח השלוש תחת לחץ?
מה קורה להגנה שלנו היום? ומשלוש? ומשלוש תחת לחץ?
שאלות לגבי יכולת השליטה בריבאונד:
עד כמה אני יכולה לסמוך על כך שאנחנו נקלוט את ריבאונד מקליעת עונשין שמוחטאת בכוונה?
מה קורה היום עם יכולתנו לקלוט ריבאונד מנקודת עונשין?
שאלות לגבי יכולת קליעת העונשין של קבוצתך:
עד כמה קבוצתי טובה בדרך כלל בקליעות עונשין?
עד כמה קבוצתי טובה בדרך כלל בעמידה בלחץ במידת הצורך?
ומה קורה עם אלו היום?
שאלות לגבי יכולת קבוצתך לעמוד בהארכה לאחר שהניצחון "כבר היה בידיים":
מה הסגל שעומד לרשותי לקראת ההארכה?
כיצד תצליח קבוצתי לתפקד לאחר המכה המוראלית שספגה?
מה הסגל שעומד לרשות המאמן היריב לקראת ההארכה?
אז בעצם יש לנו מספר תסריטים אפשריים:
תסריט מס. 1: החלטתך לאפשר לשחקני הקבוצה היריבה לזרוק לשלוש, והיא זורקת לשלוש ומחמיצה.
תסריט 1א' הכדור אצל קבוצתך ואת יכולה להיות רגוע יחסית גם אם מיד תיעשה עליכם עבירה.
תסריט 1ב' הכדור החוזר מגיע ליריבה. אתם מובילים בשתי נקודות. את שוב עומדת בדילמה: לעשות עבירה או לתת לזרוק? רק שהפעם מאחר ויש הרבה פחות זמן והרבה יותר לחץ ואם קודם בחלטת לתת לזרוק בתנאים טובים יותר – הרי ברור שתישארי בהחלטתך ולא תחליטי שיעשו עבירה.
תסריט מס. 2 : החלטת לעשות עבירה
תסריט 2א' קבוצתך עשתה עבירה רגילה, בערך שבע שניות לסיום ולרשות הקבוצה היריבה שתי קליעות עונשין.
תסריט 2א1 הקבוצה היריבה מחטיאה את שתי קליעות העונשין. הכדור אצל קבוצתך ואת רגועה יחסית.
תסריט 2א2 הקבוצה היריבה קולעת את שתי קליעות העונשין והכדור אצלך. על קבוצתך להוציא כעת את הכדור תחת לחץ שמירה של היריב. אני מקווה שהכנת מספר תרגילים לרגע זה.
תסריט 2ב' קבוצתך עשתה עבירה בזמן הזריקה והיריב החטיא את הזריקה אך מקבל שלוש קליעות עונשין.
תסריט 2ב1 היריב מחמיץ קליעת עונשין אחת או יותר והכדור בידי קבוצתך. אני מקווה שהכנת מספר תרגילים לרגע זה.
תסריט 2ב2 היריב קולע את שתי קליעות העונשין ולקבוצתך נותרות כשבע שניות להכניס סל. שוב, יש תרגיל מוכן מראש?
תסריט 2ג' קבוצתך עשתה עבירה בזמן הזריקה והיריב קולע את הזריקה ומקבל בנוסף קליעת עונשין. המצב תיקו.
תסריט 2ג1 היריב קולע את נקודת העונשין ומוביל בנקודה הפרש שבע שניות לסיום, תלכי על זריקה לשתיים או לשלוש? מי יוציא את הכדור? מי יקבל את הכדור? האם יעשו עליו עבירה? אני מאוד מקווה שיש לך תרגיל מוכן בארסנל לכך.
תסריט 2ג2 היריב מחמיץ את כדור העונשין וזוכה בכדור החוזר, האם תנחי לעשות עבירה?
תסריט 2ג3 היריב מחמיץ את כדור העונשין והכדור החוזר בידכם. יש לך שבע שניות לקלוע ונצח. מקווה שיש לך תרגיל מתאים ושחקנים מתאימים לכך.
תסריט 2ד' קבוצתך עשתה עבירה שהשופטים קובעים שהיא עבירה מכוונת (לא הבהרת להם שזה נו נו נו?) ונותנים ליריב שתי קליעות עונשין וכדור בצד אחריהן.
תסריט 2ד1 היריב קולע את שתי הנקודות: כעת עליך למנוע לא רק סל משלוש נקודות אלא גם סל משתי נקודות, שלא לדבר על כך שגם עבירה פירושה שתי זריקות פנויות
תסריט 2ד2 היריב קולע רק נקודה אחת. שתיים הפרש לטובתכם. את חייבת להימנע מעבירה וסל או מקליעת שלוש כדי להפסיד. קליעת שתי נקודות פירושה הארכה. לתת לזרוק או לעשות עבירה?
תסריט 2ד3 היריב מחמיץ את שתי הזריקות והכדור בידיו. שלוש הפרש לטובתכם. בעצם את באותה סיטואציה כמו בתחילת העסק, רק שכעת יש פחות שניות על השעון ויותר לחץ אצל שתי הקבוצות. מה תחליטי?
ועדיין,שאלת המפתח האמיתית שתקבע לפחות כמו פילוסופיית המשחק שלך כמאמנת, תהיה "מה לדעתך הסיכוי שהקבוצה היריבה תנצח בתסריט זה או אחר?"
את זה אפשר לבדוק ואפילו יש מי שבדק. ביל פנלון מאוניברסיטת דה-פאו כתב מאמר על הנושא ששמו:
"UP THREE-TO FOUL OR NOT TO FOUL "
ומתוכו אני מביא לכם את המסקנות הסטטיסטיות הסופיות כדי שתוכלו לדעת את אחוזי הסבירות לניצחון היריב בכל תסריט:
(לחיצה על תמונה תגדיל אותה).
אני לא סובל את הדיבור בלשון נקבה, כצנינים לעיני
מגסי, זו צורת כתיבה שנועדה לקבל בדיוק משוב שכזה: משוב הבוחן היטב היטב את הקנקן אך לא טורח להתעכב על תכולתו.
וכך, לא נותר לי אלא לשאול: האם אתה בטוח מהו לגביך העיקר ומהו הטפל?
מולי, לפי מה שהבנתי כרגע, אתה מבקש לקבל תגובות טפלות ומבקש למעשה מהקוראים להתעלם מהמאמר החשוב והשאלה החשובה שהעלת כאן?
אתה יודע איך אני קורה לזה? פרובוקציה.
אשמח שתעמיד אותי על טעותי, אבל המאמר לא נכתב בנקבה ״מטעמי נוחות״. אם יש לך איזשהיא אמירה חשובה, דעה שאתה רוצה להביע בכך שאתה כותב בנקבה, תפדל. אם אתה חושב שבעתיד יהיו יותר מאמנות, או שיש לך איזה רעיון אחר לכתוב בנקבה, אז תגיד אותו. איני מבין למה להסתייג בתירוץ שכזה ״מטעמי נוחות״.
למה זה תירוץ יונתן? ככה יותר נוח לו לכתוב, הוא לא חייב להסביר למה.
ברצ'י, כמובן שזו פרובוקציה. כשיש נושא שלא נמצא על סדר היום, ועצם אי היותו על סדר היום משרת אינטרס של מישהו, כלומר רוב הסיכויים שהנושא ימשיך להיות מודחק ומושתק, אזי מי שרוצה ליצור דיון, ישתמש בפרובוקציה.
הדרת נשים, למשל.
מולי, מה שכתבת זה די חרטה.
דבר שני, זה צורם כמו שאם אני אכתוב תוכן נפלא בסגנון כתיבה ירוד תתקשה להבדיל בין העיקר לטפל.
מעבר לכך, זה מטופש מכיוון שפמינסטיות טוענות שזה נפלא לכתוב בלשון זכר, אך לכתוב בלשון נקבה מפלה במידה שווה. וגם, כשיש הרגל זה לא נורא לשנות אותו, למשל בספרדית קיימים זרמים פמיניסטים והם יודעים לוותר על השטות הזאת – על פניה בלשון נקבה שהיא לא יותר מהתעקשות לא מושכלת ותוקפנית כלפי המוסכם. מה הם עושים במקום? (נסה שנייה לחשוב לבד גאון של אמא. אם לא הצלחת אתה יכול לנסות להבין אותי מההיסטוריה – כאשר בגל השלישי של הפמיניזם הבינו שאישה היא לפעמים שחורה או ענייה וכו, ולכן לא ניתן להתייחס רק למיממד המין)
אז, במקום להכניס לשון נקבה בהתייחסות הם משתמשים בביטויים נקביים תתאר תכונות רצויות. פה יש באמת תיקון של העיוות.
הבנת? הצלחת להבחין בין עיקר לטפל?
ילדון
מגסי. אנא בדוק עצמך:
הכתבה אינה כתובה בלשון נקבה. היא פשוט ממוענת למאמנת.
באף מקום לא כתבתי "שחקניות" במקום שחקנים, באף מקום לא כתבתי "אני חושבת/מאמינה/מעדיפה".
הדבר היחיד שעשיתי, ואם אתה לא אוהב אותו – זו זכותך אני מניח, הוא לכתוב אל מאמנת במקום אל מאמן.
אבל עדיין, עצם הפנייה למאמנת ולא למאמן, (פרובוקטיבית ככל שתהא למרות שלדעתי היא כלל וכלל איננה כזו, אם כי מודה שחיכיתי שמישהו יגיב על כך), היא בהחלט הטפל ולא העיקר במאמר.
נדמה לי שמנחם הביא פעם מאמר שעשה על זה סטטיסטיקה
ממליץ לקוראים ללחוץ על התמונה, ככה זה עושה את התצוגה ברורה יותר.
אני אישית אוהב את הגישה של לעשות פאול.
כן, הכנסתי פעם מאמר מלא סטטיסטיקות. עשרות מחקרים נעשו בנידון והדיעות עדיין שנויות במחלוקת. ב-NBA בד"כ לא עושים פאול, בעיקר בגלל היכולת המשופרת של להכניס ראשון, ובכוונה להחמיץ את השני עם ריבאונד התקפי, וגם בגלל יכולת הגנה משופרת נגד השלשה בשניות האחרונות.
מאמר מעניין שמנתח היטב את הסיטואציות בסוף משחק, חלוקה מעולה לתתי סעיפים. השמירה על הסדר בהחלט מקלה על הקורא לעקוב.
אולי היה ניתן להוסיף 2 שורות לגבי שני העצים בסופו, אני משער שיש פה כמה קוראים שלא נתקלו בעץ בינארי עם משקלים.
נתחיל בהגדרות:
עץ בינארי מורכב מצמתים ומקשתות(במקרה שלנו מכוונות ז"א חד סטרי) כאשר מכל צומת יכולות לצאת בין 0-2 קשתות.
"צומת" או "קודקוד" – המאורע(בוצעה עבירה\לפני הזריקה וכד')
"אבא" או (אמא ברוח המאמר) – צומת שיוצאת ממנו קשת או שתיים.
"ילד" – צומת שאליו מגיעה קשת. כאשר באופן טריוויאלי ישר קשר ישיר בין הילד לאב
"שורש" – האב של כולם, או צומת שאין לו אב(במקרה שלנו foul the shooter)
"עלה"- צומת שאין לו בנים.
סך כל המאורעות תמיד מסתכם ל1, או 100%. לאחר מכן ביל פנלון(המחבר) מיספר את הסיכויים לכ"א מהמאורעות חלקם עפ"י ממוצעי ליגה וחלקם עד כמה שאני יודע לפי העין שלו(הוא לא פירט).
כדי להגיע לחישוב הסופי של כ"א מה-scenarios יש לכפול את ההסתברות של כל מאורע ש"בדרך" מהשורש ועד העלה.
עד כאן הסתברות 101…
אמרתי 2 שורות ויצאו לי בסוף 10+-…..
מה שמדהים אותי במאמר זה איך כל מי שרואה כדורסל מספיק זמן פורס לעצמו את כל תתי האפשרויות הללו בראש בתשע שניות לסיום.. בסופו של דבר הרבה החלטות הן החלטות אינטואיציה.. לגבי זכר /נקבה זה בהחלט תפל תכתוב איך שבא לך, אני מעדיף את האנגלית מהבחינה הזאת, ההטיה המגדרית הרבה פחות בולטת שם.
מולי מאמר מעולה! נהניתי לקרוא חבל על הזמן!
זאת אחת השאלות הגדולות של הכדורסל – השיטה האמריקאית או השיטה האירופאית כך אני מגדיר אותה.
כמובן שיש מקרים שבאירופה עושים הפוך והאם בי אי עושים הפוך…
אני תמיד הולך עם ההגנה שלי, אני רוצה את הלחץ על הקבוצה השנייה ואם יש שם שחקן מספיק ווינר לקלוע לי על הראש אז אני רוצה רוצה לראות את זה.
ללכת עם העונשין זה סיכון שמוסיף את כל הדילמות שאת כולן הזכרת.
מבחינתי הפסד לא ייקרה ואני מעדיף את הלחץ על הקלעי שצריך לקלוע או אחרי מהלך ענק שאתה מפחד לפשל או על הראש של שחקן.
דבר נוסף- כדאי שאנשים ייתעלמו מהכתיבה בלשון נקבה ויתרכזו במאמר והדילמה הזאת שנתקלים בה בכל משחק שמגיע למצב כזה או דומה לזה.
ואף מילה על לעשות פאול חזק בזריקה לשלוש ולראות למי יש את היכולת לקלוע 3 זריקות רצופות מהקו? ראה ערך ניקולה באטום
לא האופציה העדיפה אבל אופציה שלא כתבו עליה מילה.
יש כאן עוד מיליון שאלות אפשריות –
אם אני סומכת על ההגנה אז איזה הגנה לשמור? , מי יהיו 5 המגנים שלי? מתי עדיף לעשות עבירה ואיפה במגרש? מתי "לוותר" ולא לעשות עבירה ? עד איזה שחקן עושים את העבירה?
בקיצור אין איך לצאת מזה אבל זה היופי שבמשחק
תודה מולי 🙂
מאמר מצויין על נושא שבאמת שאין עליו תשובה.
לדעתי תמיד הדרך הנכונה היא לתת למשחק to play out.
אלא אם זה לא עובד ואז אני מקלל את המאמן שאמר את זה
בסוף המאמן נותן הוראה על סמך אינטואיציה, ובערך בחמישים אחוז מהמקרים הוא מצליח.
אחרי כל חישובי ההסתברויות ותרשימי הזרימה עומדת בסופו של דבר האינטואיציה והיא זאת שתקבע מה לעשות ברגע נתון.
סחתיין על העבודה
תודה מולי.
יש הנחה שלך שאני כופר בה – אתה מניח שאחרי החטאה ולקיחת כ"ח ע"י היריב, חזקה שלא נרצה לבצע עבירה, כי כעת הלחץ גדול יותר והסיכוי להחטיא גדול יותר. אבל מה שלא לקחת בחשבון זה שבהינתן פחות זמן, יש סיכוי יותר נמוך להספיק להחטיא מהעונשין + לקחת כ"ח + לייצר זריקה. כלומר, אם נניח נשארה רק שניה אחת, לדעתי, ברור שעדיף לבצע עבירה.
מה גם שהסיכוי לכ"ח מהעונשיים יותר גבוה מאשר לאחר החטאת זריקה מטווח השלוש.
למה הכתבה כתובה בלשון לסביות ?
למומי היה פעם שכנה כדורסלנית בליגת העל הייתה חזק בקטע של פארטיות , לא הייתה בעניין של החציל
כתבה מצוינת מולי. לשון נקבה מעצבן עד שמתרגלים . . .
את העץ הראשון שהבאת לא הבנתי, השני יותר ברור. בכל מקרה הסיכויים שמופיעים בו די שרירותיים – כל שינוי קטן באחד הענפים משנה לגמרי את התוצאה הסופית. שינוי קטן כזה נובע מאופי הקבוצה שאתה משחק נגדה וההרכב שלה (נניח נגרים שלא קולעים מהעונשין) וגם ההרכב שלנו.
הקיצר ישנו ענן אפור שממסך את הסיכויים שמצוינים.
אבל זה בהחלט מאיר עיניים ואני מניח שכל מאמן נבא כבר התחבט עם השאלה הזו עשרות פעמים (ובסוף הלך עם העדר).